התנוצצות-חלונות לאינסוף

'התנוצצות', סדרת עבודות בטכניקה משולבת שעוסקת בשאלת החלקים והשלם,
דרך התוצרים המרהיבים הנגלים בעת צפייה בקליידוסקופ.

הסדרה מזמינה לבחון את היופי שנובע משילובם של צורות אירעיות ,בתוך מבנה הרמוני שלם ואחיד, הבנוי מחלקיקים רבים נפרדים,  חלקיקים אשר מקבלים את משמעותם בהתאם להשתלבותם ומיקומם במבנה השלם.

 נתונים טכניים: 

סדרה של עבודות בשני שלבים:
צילום(+הדפס דיגיטאלי) וציור רב-שכבתי בצבעי שמן.

 

מושאי הצילום  הינם דימויים מרהיבים המשתנים כהרף עין, הניבטים אלי מתוך עינית הקלידוסקופ.

באמצעות המצלמה אני מתבוננת בצורות הקסומות החולפות ביעף, תוך כדי שהיד לוחצת על מתג המצלמה כמעט ברצף.

בשלב הבא אני מעלה את התמונות למחשב. ממיינת, בוחרת, גוזרת, מחברת, ואז שולחת הקובץ הערוך להדפסה דיגיטאלית, על גבי קנבס, בהגדלה משמעותית.

ההדפסה המוגדלת אינה מצליחה לשקף את העושר הצבעוני ועומקו, לכן אני עוברת על ההדפס בעשרות שכבות דקות של צבעי שמן. הנופח של צבעי השמן, ותהליך ההפשטה שעובר הציור, מוסיף לכל עבודה

מימד נוסף, קוסמי, רגשי וחם, ומאפשר לי להתמזג עם הנושא לעומקו.

 

משמעויות:

פירוש המילה קלידוסקופ kal'eidoscope, מיוונית עתיקה, הינו 'להתבונן בצורות יפות'. 


 ואכן התבוננות בצורות המרהיבות,המתחלפות זו אחר זו בקצב מסחרר מעלה בתוכי את השאלה "מה המשמעות לכך ששברי זכוכית אקראיים המופעים בצידו האחד של הקליידוסקופ, מתגבשים לידי מבנה הרמוני, שלם, אחדותי וזוהר, מצידו האחר?

 גליל הקלידוסקופ הוא כמשל ל'אני'.
חיצוניות הגליל משולה לגוף הפיזי ואילו שברי הזכוכית מציינים את האירועים שמתרחשים במהלך החיים.

פנים הגליל מתייחס לעולם הפנימי, עולם הנפש, למקום שבו האירועים הופכים לזיכרונות, רגשות, דפוסים והרגלים .

הקלידוסקופ, באופן סמלי מציע נקודת מבט אחרת, עמוקה, פנימית, לא מובנת מאליה: בחינה של אירועי חיי לאור התודעה.  מבט שמאפשר לי לגלות תמונה שלמה העולה מתוך הקשרים וההקשרים שבין החלקים השונים.
המחשבה המתבוננת בפגשה את האור הפנימי שחדר לפנים הגליל (ידע רוחני שהופנם בנפש), מקבלת מושג חדש על המבנה הנפשי, שכן האור הפנימי מאיר הן על החלקים והן על הרווחים שביניהם, ובכך נוצרת תמונה פנימית שלמה, הרמונית, בעלת הגיון פנימי ומשמעות. 

את 'מקור האור' שקורן במחשבה ומאיר על הנפש, אני מייחסת לתודעת-על חובקת כול. תודעת אינסוף. אלוהות. דרך תודעתי הפרטית, אני מרגישה לעיתים חלק ממנה, אלא שבהיותי רק חלק קטן ,זמני, תפיסתה של נצחיות זו נשגבה ממני וקשה לי "לחשוב/לדמיין" אותה. עם זאת, ידע תודעתי מתחום תורת הקבלה היהודית, מזמן לי עולם מושגים חדש, שבאמצעותו ניתנת לי האפשרות להשיג במחשבתי היבטים מהשלמות הזו.

הגילוי האישי שלי, ושל כל פרט ופרט הנחשף לידע, ומפנים ואף מיישם אותו בדרכו המיוחדת, הופך לאור פנימי שלא רק שמאיר את עצמיותו של הפרט, אלא גם מאפשר לגלות יותר ויותר מידע על האור האחד, הבלתי נראה, המאיר בכולם:

"הַכֹּל אֵינוֹ כִּי אִם הִתְגַּלּוּת אַחְדוּתִית הַמִּתְרָאָה בַּנִּיצּוֹצִים שׁוֹנִים".
  (הרב קוק, אורות הקודש חלק א, עמוד טז.)